בוליביה: קניון הינשופים, קוציבמבה ופיצוצים בפוטוסי

HOLA

יצאנו שמונה חבר'ה שישה ימים לקניון הינשופים דרך סוכנות "שאול" , סוכנות של ישראלי שמוציא טיולי ג'יפים, שיט רפסודות, טרקים ועוד פעיליות יחודיות ... מה שבטוח שבטיחות אצלו זה לא מעל הכל ...

הטיול כלל יום אבובים, הליכה בג'ונגל, הליכה לאורך קניון הינשופים, בניית רפסודה ושייט במורד הנהר.

ביום הראשון היתה נסיעה של שמונה שעות עד לכפר בו פגשנו מדריכים מקומיים, וכן, שוב ב"דרך המוות" בפעם החמישית.

ביום השני עשינו אבובים, וביום השלישי יצאנו בבוקר עם ג'יפ לכיוון קניון הינשופים. מכיוון שהג'יפ התחפר בבוץ שנוצר עקב הגשמים הכבדים שירדו בלילות האחרונים, המדריך כנראה החליט לעשות את הדרך "דוך" דרך הג'ונגל.

הלכנו 3 שעות בג'ונגל אחרי המדריכים שלא נראו סגורים על הדרך. בחצי השעה האחרונה הדרדרנו מדרון תלול עם צמחיה עבותה כאשר המדריך מפלס דרך עם המנצ'טה שלו. בסופה של דרך הגענו לנחל שהוביל לקניון הינשופים.

הליכה בקניון הינשופים...

קניון הינשופים הינו קניון  צר וגבוה שבתוכו עובר נחל ... והשם, מכיוון שיש שם ינשופים ....

הלכנו בנחל בתוך הקניון במשך 4 שעות, המים לפעמים מגיעים לנו לקרסוליים לפעמים הרבה מעבר לצאוור.

הגענו למפלים שהמדריכים נראו אובדי עצות איך לרדת, כיוון שהמפלים היו חזקים מתמיד עקב הגשם הרב שירד בלילות האחרונים. מה גם שהם לא חשבו להביא חבל ולכן היינו ניתלים על השפה וקופצים "על עיוור" לתוך הבריכה למטה מקוים  לא לחטוף מכה מאיזה סלע או גזע מתחת למים. בסופו של הקניון התחבר הנחל לנהר גדול שם חיכתה לנו סירה שלקחה אותנו כשעה וחצי במעלה הנהר. ישנו על חוף לצד הנהר ובבוקר המשנו עוד כשעה במעלה הנהר עד חוף קטן שם ירדנו והתחלנו בבניית הרפסודה.

ניפחנו אבובים, המדריכים כרתו כעשרה עצים וביצענו כפיתות. לקראת ערב הרפסודה הייתה מוכנה.

המדריך שחשש לצאת שמה נתקע בנהר בלילה החליט שנשאר לישון בחוף בלילה,  ובבוקר נצא לדרך שאמורה לקחת יומיים.

בסביבות 10 החל גשם חזק לרדת, הלכנו לשון בסביבות 11 בלילה וכבר מצאנו את עצמנו קמים באחד בלילה ונמלטים למעלה לג'ונגל  מאימת הנהר ההולך וגואה. המדריכים פילסו שטח בג'ונגל למחסות וחזרנו לישון.

בשעה שלוש הנהר שהמשיך לעלות הגיע שוב למחסות ושוב ברחנו עם כל מטלטלנו מעלה עמוק יותר לג'ונגל ושוב אותה תהליך של פילוס שטח למחסות שהועבו למקום גבוהה יותר... לילה קשה עבר על כוחותנו ... הנהר מסתבר עלה בשני מטרים והיה בעל זרימה אדירה.

חיכנו עד 12 בצהריים שהנהר ירד ואז יצאנו לדרך אנו והציוד על הרפסודה בנהר שעם הגלים שהיו בו דמה יותר לים בדגל אדום ... הזרימה הייתה חזקה והגענו ליעד במקום ביומיים .... בשלוש שעות !

לאחר שפרקנו את הציוד והרפסודה, עלינו על אוטובוס חזרה ללה-פז, ובפעם השישית והאחרונה עברתי ב"דרך המוות" ... אלק ...

אחרי לה-פז המשכנו לעיר בשם קוצ'במבה Cochabamba, עיר יפה, עיר של סטודנטים. האוירה שם כייפית ונחנו שם יומיים.

משם המשכנו לפוטוסי Putusi העיר הגבוהה בעולם, למעלה  מ 4000 מטר.

ביום הראשון הלכנו ללגונה בעלת מים חמים והיה תענוג להשתשך בה, לאחר מכן ראינו מרכז נופש ועשינו משחק כדור סל ישראל בוליביה בהתערבות של 3 בוליבינים, ערך של שקל וחצי,  עם 3 שוטרים שהיו שם אך הם הבריזו לנו בסל האחרון... בוליבינים ... לא יודעים להפסיד ... ותאמינו לי הם הפסידו הרבה בחיים שלהם .... 4 מלחמות עם השכנים שלהם: פרו, אורוגאי, ברזיל וצ'יליי ולכולם הם הפסידו. הם איבדו גישה לים בגלל שצ'יליי כבשה להם שטח אז מזה 3 בוליבינים ???

ביום השני חפשנו לגונות .... לא מצאנו ... לא נורא לגונה יותר לגונה פחות ....

ביום השלישי היה מגניב ... תארו לכם את המצב ההזוי הזה: אתם נכנסים למכולת ובין הלחם לחלב מתחת לפסטות יש דינמיט עם כל הציוד: חוט השהיה, נפצים ועוד.

בפוטוסי כל דרדק יכול לגשת לחנות ולקנות חומר נפץ, דינמיטים, כמה שהוא רוצה ובלבד שיפוצף את זה מחוץ לעיר... משוגעים, לא ?!

יוסי, קצין הנדסה בדימוס, לקח את כל העניין ברצינות וקנה יום לפני כן שקית מלאה בדינמיט וציוד היקפי ... מזל שבאכסנייה החדר שלו לא גובל עם שלי אחרת לא הייתי ישן רגוע ...

בבוקר יצאנו לסיור במכרות. מסביב לפוטוסי ישנם מכרות המכילות כסף, נחושת, אבץ עופרת ועוד וכבר יותר מ 500 שנה שחוצבים בהם, בתקופת הספרדים מתו במכרות יותר מ 8 מליון כורים, התנאים שם נוראיים. כיום מתים בתאונות בן 20 ל- 30 כורים בשנה כאשר רוב הכורים לא עוברים את גיל ה 40... לך תבין !

ירדנו עד למפלס הרביעי, הדרך היא במחילות וסולמות רעועים, היה מעניין כמו כן היה חום אימים ומחנק, במכרה הזה יש עוד 3מפלסים למטה... שיהיו בריאים !

שיצאנו מהמכרות אחרי שעתיים שלוש כולנו מריחים ממתכת, יצאנו לעשות קצת רעש ....

יוסי העביר שיעור קצר בפיצוצים, כל אחד בתורו הכין לעצמו את הדינמיט ופוצץ אותו, ביצענו משהו כמו 10 פיצוצים כמעט ומוטטנו את המכרה.

אך... למה הייתי הפיקוד העורף ... היה מתאים לי יותר הנדסה ... נו, טוב, לא בוכים על חלב שנשפך ...

משם המשכנו לכיוון איוני Ayuni שבדרום בוליביה שם אנו מתכננים לעשות את הסלאר Salar.

עד כאן

שלכם מבולביה

ערן