בוליביה: לה-פז, דרך המוות, ג'ונגלים וביצות

HOLA  AMIGOS

בתחילת החודש עברתי את הגבול מפרו לבוליביה דרך של 7 שעות שנתנו לי התרשמות ראשונית שהראש הבוליביני דפוק כמעט כמו הראש ההודי.

למה ? אז להלן שלוש דוגמאות:

1. בנסיעה מפרו לבוליביה צריך לעבור איזה אגם ברוחב של 200 300 מטר ובמקום לבנות גשר, מנהרה או דרך עוקפת, פשוט הנוסעים יורדים ועוברים בסירות וכך גם ... האוטובוס. וזו דרך שעוברים בה לא מעט רכבים.
2. האוטובוס פשוט לא סחב, בעליות הוא נסע במהירות של 10 קמ"ש והנסיעה התארכה פי שלוש. באיזה שלב היה פנצ'ר והעצלנים פשוט המשיכו לנסוע במשך שעתיים  נוספות עוד שבכניסה ללה-פז האוטובוס נטה על צידו באחד הסיבובים ובמבט חטוף החוצה ראיתי גלגל זרוק לצידנו...לקח לי זמן לקלוט שזה הגלגל של האוטובוס שעף לו. מזל שזה היה במהירות איטית.
3. לאחר שהאוטובוס הושבת עלינו מספר ישראלים על מונית לאכסניה שהמליצו לנו עליה וכשנכנסנו למונית הבחנו שהלוח שעונים נמצא בצד של של הנוסע שיושב ליש הנהג ... ובעצם לנהג יש רק הגה ...

אבל לאחר מספר ימים בלה-פז La-Paz הופתעתי לטובה, במיוחד שאנשים לפני כן סיפרו לי דברים רעים על הבולבינים, רמת ההגינה במקום ועל שאיך הם נוסעים כמו משוגעים . אני חושב שבהרבה דברים הבולבינים יותר נקיים מהפרואנים והאקודוריינים.

בתור בוגר הודו אני יכול לומר שהבולבינים נהגים טובים וזהירים, הדרכים לא נוראיות, והראש הבולביני עובד בגבול הסביר ... מי שלא חושב כך מוזמן לקפוץ להודו לביקור ולהבין מזה טרוף.

לה-פז עיר ענקית שוכנת בעמק ובמורדות ההרים מסביב, היא נחשבת לאחת הערים הגבוהות בעולם, למעלה מ 3600 מטר.  יש אוירה נעימה באיזור של התיירים ויש לא מעט מה לראות ולבקר.

אחת האטרקציות הראשונות שעשיתי היתה דרך המוות באופניים.

אז קודם כל תנו לי מספר מילים ציניות על דרך המוות .... דרך המוות הינה דרך של שעה וחצי בערך, רוב הדרך צרה ומספיקה לרכב אחד ובצידי הדרך בדרך כלל ישנה תהום של כמה עשרות מטרים, די מפחיד, אבל השם המעורר ייראה שנתנו לה לא כל כך מוצדק. בהודו ובנפאל ישנן דרכים הרבה יותר מפחידות, מסוכנות וארוכות, פלוס שם הנהגים מטורפים באמת !!! דרך מנאלי לה למי שמכיר מפחידה ומסוכנת בהרבה מ"דרך המוות" ... אני חושב שכל העניין הוא שיווקי !!!

האופניים היה כיף וקר, למזלי הרע אותו יום היה קר וגשום ולא לקחתי ביגוד מספיק. אם היינו משלמים בסוכנות עוד 10 דולר כמו הארופאים  בעבור יום שמש היינו רוכבים תחת קרני השמש המחממות.....אבל אנו ישראלים קמצנים מחפשים את הדיל הכי זול ... אז נסענו בגשם :-)

הירידות היו חדות והנסיעה נמשכה 5 שעות בה יורדים מגובה של 4700 לגובה של 1800 רוב הדרך לא סלולה. בסופה של הדרך מתפנקים בעיירה בשם COROICO במקום עם אוכל ובריכה (היה קר אז ויתרתי) ולאחר מכן בלילה חוזרים בטרנזיט דחוסים 10 ישראלים 4 שעות חזרה ללה-פז בדרך המוות (פעם שנייה)

למחרת יצאנו 5 חבר'ה לרורה-נבקה באוטובוס במשך 17 שעות ושוב עוברים בדרך המוות (פעם שלישית). רוב הישראלים לוקחים טיסה הלוך חזור כדי להימנע מדרך המוות ... אלק ...

מרורה- נבקה יוצאים לג'ונגלים ולפמפס (ביצות) האיזור בגובה 300 מטר מעל פני הים, חם שם והיתושים חוגגים.

יצאנו 10 חבר'ה 3 ימים לפמפס. נסענו בג'יפ 3 שעות, עוד 3 שעות בסירת מנוע בנהר שורץ תנינים ודגי פרינאה. האיזור הוא ג'ונגל, משופע בעופות יפים ... דרך אגב הרבה יותר ממינדו שבאקוודור ("הקורס" צפרות המשעמם שעשיתי), גם בברים, צבי ים וקופים היו. בלילה הראשון יצאנו לתפוס תנין מסכן, שהיה כבד (80 קילו) ובקושי הצלחתי להרים אותו ... וכן אני מהישאלים האלו, לא מתבייש ... ואם למשהו יש בעיה אני מוכן לפתוח את זה לדיון.

למחרת יצאנו לתפוס אנקונדות, היה מאכזב. חיפשנו שעות בשמש ובסוף חזרנו בלי כלום. שהגענו למחנה המדריך בא אחרנו עם נחש וטען שהוא תפס אותו אחרי שהמשכנו ... כן, בטח ... יש להם נחש גיבוי, אני בטוח !!!

אחרי זה יצאנו בסירה לנהר לשחות באיזור שיש דולפינים ורודים... אני טוען ... דולפנים חולים .... ו 100 מטר משם דגנו פירנאות ... דייג אני לא !!!

למחרת, ביום השלישי, חזרנו שוב בנהר 3 שעות בגשם חזק ובאמצע נגמר לנו הדלק .... חוויה !

על תור של כמה ימים בג'ולנגלים ויתרתי, גם בגלל שכל יום שני גשום (עכשיו זה סוף העונה בבוליביה), וגם שזה ג'ונגלים בסבבה כמו קיטנה ולא הרפתקני כמו שאני רוצה לכן אני מתכוון להשלים את זה בברזיל.

חזרנו שוב באוטובוס הפעם 24 שעות .... היה פנצ'ר, וגם בדרך המוות (פעם רביעית) היה גשום מאוד ובוצי והאוטובוס חיכה כמה שעות ... בהודו זה לא היה קורה, הנהג היה נוסע ... על החיים ועל המוות ....

במוצאי שבת של כט' בחשוון חגגו לי החברה כאן בלה-פז יום הולדת 28 להלן מספר תמונות מהחגיגה . מסכנים היו צריכים להרים אותי 29 פעם ... זה בוצע אבל עם 4 הפסקות מנוחה ....

ודרך אגב, אתמול היה יום הולדתי הלועזי ה 22 לנובמבר .

אתמול חזרתי מ 6 ימים בקניון הינשופים היה ממש כיף, אני אפרט על זה במייל הבא ....

מחר אני מתכוון לעזוב את לה-פז בדרך לארגנטינה. בשבוע הקרוב אעבור במספר ערים עד הגבול ... מקווה שיהיו דברים מעניינים בדרך...

HASTA LUEGO