ארגנטינה: בואנוס איירס, צניחה חופשית ומפלי האיגואסו

נכתב ב-7 לפברואר, 2005

HOLA

לא להאמין אבל נתקעתי עשרה ימים במקום אחד וזה קרה בבואנוס איירס Buenos Aires.

בואנוס היא עיר ענקית ( 10 מליון  נפש ), יפה ומערבית ויש בה כל דבר שיש בעיר מודרנית וזה מה שהחזיק אותי 10 יום אבל ... הספיק לי.

מידרחוב פלורידה בבואנוס איירס

בואנוס ידועה בחיי הלילה הסוערים שלה, אבל בתקופה שהייתי לא היו יותר מדי מסיבות בגלל האסון שהיה כאן לפני חודשיים, בו נספו 150 צעירים בשרפה שהיתה בדיסקוטק.

בבואנוס יש מבנים יפים בסגנון ארופאי, קולנועים, מרכזי תרבות, קניונים, שווקים מכל סוג וכל עניין התחבורה, רכבות, אוטובוסים ומטרו ... נשאר לנו רק לקנא ולהמשיך לעמוד בפקק של איילון.

השתכנו לנו במלון ברחוב De Mayo ממש ליד הרחוב העירוני הרחב בעולם. ברחוב זה יש  15 נתיבים בערך; ואני בכושר טוב, אבל תמיד נאלצתי לעבור באדום.  הרחוב הזה לא ממש ידידותי לזקנים ונכים; שלוקח להם 10 דקות לחצות רחוב.

אז מה עשינו פה ששרפנו 10 ימים ?
יום אחד הלכנו לגן חיות בלוחן. גן חיות שבו ניתנת למי שרוצה אפשרות להכנס לכלובים של אריות, נמרים, ברדלסים ועוד וללטף אותם. ולא הם לא מסוממים הם ממש מגיבים לסביבה. לדוגמא שהייתי בכלוב שבו חיים באושר לביאה ואריה. הלביאה שיחקה עם איזה בקבוק, והאריה שכב ונח. אני התישבתי על גבו וטפחתי בידי על ביטנו, כאשר לפתע הלביאה התרגזה עברה לעמדת תקיפה והתקרבה אליי. האחראי קפץ מהר ביננו והעסיק אותה עם חבית גדולה כחולה בזמן שאני מתרחק ... קנאית ... קטע די מפחיד, במיוחד שאני לא יודע מה מספר המקרים בשנה בהם מבקרים חוזרים הביתה לא עם כל החלקים.
אבל זו ארגנטינה אז אני מניח שבטוח כאן. למשל בהודו לא הייתי מעז להכנס לכלוב של כבשים או תרנגולות שלא לדבר על אריות.

יום למחרת הלכנו ללונה-פארק גדול בטיגרה  (15 שח לכל המתקנים !!!)  TIGRE.
יום שלם עסקנו בלערבב את הארוחת בוקר שלנו בעזרת רכבות הרים למינהם ולחכות בתורים ארוכים. סך הכל היה מהנה, במיוחד הסקיי-קוסטר בגובה של 65 מטר אליו עליתי עם מרגנית וגברי.

אבל 65 מטר זה לא כזה גבוה, אז הלכנו תמר ואני לצניחה חופשית מגובה 11 אלף רגל.
הצניחה הייתה תענוג צרוף וממש לא מפחידה. גם הנפילה החופשית, וגם לאחר פתיחת המצנח ושיוט רגוע מעל נוף יפיפה שפרוס מלמטה. הקטע המפחיד ביותר בכל העניין היה בזמן ההמראה כאשר ציפור מסכנה נכנסה חזיתית במטוס מותירה דם ונוצות מרוחים על החלון שלצידי, ולא היה ברור בהתחלה אם נגרם נזק למטוס.

בבואנוס טיילנו במספר שכונות.
שכונת בוקה, משכנה של קבוצת הכדור-רגל "בוקה"  .... כדור-רגל .....  מעניין לי את ....  היה משעמם !!!
אבל השכונה על שווקיה, בתיה ורקדני טנגו שרוקדים ברחובות הייתה מעניינת.

בשכונת רקולטה יש שוק גדול בסוף שבוע, שבגלל הגשם היה פחות גדול, ואם לא ציינתי עד היום ששווקים סטייל החמישוק או הטיילת באילת לא ממש מדברים אליי .... אבל אם לא החיים עניינו אותי אז לפחות המתים ... כן !

בית הקברות של ריקולטה זה כמו עיר של קברים, שהם בעצם מיבנים מהודרים ומקושטים שמכילים חדר ומספר מפלסים מתחתיו, שם נקברים או יותר נכון מונחים בני המישפחה. כשעוברים בסימטאות ומציצים פנימה דרך הדלתות או החלונות רואים ארונות קבורה.

בבואנוס לקחנו חמישה שעורי ספרדית על מנת לעשות סדר בבלאגן ולדבר נכון יותר ולא כמו אינדאנים, אבל הבעסה בכל העניין הוא, שמיד אחרי בואנוס עלינו לברזיל, שם השפה היא פורטוגזית, שלי היא נשמעת די דומה לרוסית, ושוב אני מוצא את עצמי כמעט כמו בשבוע הראשון בדרום אמריקה, בו לא הבנתי אותם והם לא הבינו אותי. רק שהפעם בגלל שאני יודע ספרדית והם מבינים אז יש לי אפשרות להעביר להם מה אני רוצה אבל לרוב הם עונים בפורטוגזית ואז קשה לי מאוד להבין.

לפני שעברנו לברזיל ביקרנו במפלי האיגואסו שהיו ממש מרשימים ובעלי עוצמה אדירה.

גרון הסטן
בדרך לטבילה ...
הטבילה

עכשיו אני בברזיל הייתי בקרנבל בפלוריאונפוליס עליו אספר בהמשך

שלכם מברזיל

ערן