ארגנטינה צ'ילה - צפון ארגנטינה, פוקון, טרק הנמלים וצרות בגבול

נכתב ב-25 לדצמבר, 2004

Hola

מה שלומכם ? אצלי הכל טוב, חוץ ממעברי הגבול בין צ'ילה לארגנטינה ...

כמה זמן לוקח לעבור את הגבול ? 10 דקות, 30 דקות  או אולי יש עומס וזה הופך לשעה.
טוב, לנו  זה לקח 3 ימים .... מוזר, אה ?

סיימנו את הסלאר בבולביה וניכנסנו בגבול הצפוני של צ'ילה לעיר בשם סאן-פדרו דה אטקמה.

העיר הייתה יקרה בטרוף וכל האוטובוסים שיוצאים בחמישה הימים הקרובים לסלטה שבצפון ארגנטינה מלאים עד אפס מקום.

החלטנו לרדת לכביש המוביל לגבול ולתפוס טרמפים לגבול. היינו 4 חבר'ה.

אחרי שעה של המתנה עצרו שני ג'יפים שלקחו אותנו עד למחצית הדרך, שם נתקענו עם כל המוצ'ילות שלנו בגובה 4800 מטר עם רוחות חזקות וקפור. אחרי שעה עברה משאית, הרכב היחיד שעבר שם בזמן שהיינו שם, ולסימני התחינה שלנו הוא עצר ולקח אותנו עוד 3 שעות עד 20 דקות לפני הגבול, שם ירדנו וצעדנו כשעה עד לגבול.

שמחים ומאושרים אחרי בערך 6 שעות בדרכים באנו להחתים את הדרכונים ... אבל הסתבר שלא החתמנו יציאה בהגירה של צ'ילה, שהסתבר שהיא בכלל נמצאת בסאן-פדרו ... שם היינו לפני 6 שעות. לא עזרו כל התחינות והבנו שנאלץ לשוב 160 ק"מ להחתים יציאה.

ישנו שם למשך הלילה החבר'ה של הצבא, ההגירה והמכס היו ממש נחמדים. נתנו לנו שתייה חמה, אינטרנט חינם, צפינו בסרטים וגם נתנו  לנו שמיכות ללילה הקר.

מוקדם בבוקר השקמנו לתפוס טרמפים חזרה, החלטנו להשאיר את המוצ'ילות ע"מ שיהיה יותר קל ומהיר, התכנון היה להחתים ולחזור עוד באותו היום.

רקרדו, אחד האגנטנאים מההגירה סידר לנו טרמפ בעגלה ריקה של משאית, אחת הנסיעות הקפואות ביותר שהיו לי.

4 שעות קיפצנו נעולים "בקרון", בקור שועלים כולי קינאה בדינה שכל זה לא מנע ממנה לישון, איך ?! מה גם שכנראה הנהג משאית היה רכז חברתי של נהגי המשאיות באיזור, כיוון שכל משאית שעברה ממולנו או חנתה בדרך הוא היה עוצר ומדבר עם נהגה.

שהגענו לסאן-פדרו החתמנו את הדרכונים וירדנו מהר חזרה לכביש לתפוס טרמפים.

שבע... לא ... שמונה שעות המתנו ואף אחד מהרכבים המעטים שעברו לא עצר. כשהחשיך, הבנו שנדפקנו, ללא מוצ'ילות וכזומבים שלא שייכים לא לארגנטינה ולא לצילה נתקענו בשום מקום.

ישנו כמו "חורנים" בהוסטל מחוץ לעיר וכרגיל בשבעת הימים האחרונים השקמנו ב 5 בבוקר לנסות את מזלנו ...

בסופו של דבר הגענו לגבול אני ונתי במשאית שנהגה עשק מכל אחד 5 דולר. והבנות עם יותר מזל קבלו טרמפ חינם... איפה השיוויון, איפה ?

שחיכנו בגבול לטרמפ הגיע אוטובוס והחלטנו לשלם 10 דולר ולהמשיך עוד 6 שעות עד לסלטה.

כשהגענו לסלטה Salta היינו מאושרים, גם כיוון שארגנטינה באה לנו קשה גם חזרנו למחירים נורמלים וגם אנשים מחייכים .... אני אוהב את ארגנטינה !

צפון ארגנטינה הררית וירוקה, נתקענו קרוב לשבוע בסלטה נהנים מכל רגע, ברוב ההוסטלים יש מטבח לשימושנו, אינטרנט חינם, טלוויזיה וסנוקר ... בקיצור, כייף !

חגגנו שם את חנוכה, בלילה הראשון עם הרב רפי, חבדניק שמנהל את מרכז הקהילה היהודית בסלטה.

ובלילות הבאים עשינו זאת באכסניה, עם חנוכיה מאולתרת, סופגניות, לביבות ויותר גויים מיהודים.

עשינו טיול ג'יפים באיזור, אבל כבר ביום הראשון קיצרנו אותו ליום במקום יומיים ... כנראה שקצה נפשנו בישיבה ממושכת ברכבים ולא משנה מאיזה סוג: ג'יפ, אוטובוס, משאית ... קרון .... יש לנו מספיק שעות כביש ולא רצינו יותר.

משם המשכנו למנדוזה Mendoza, ששם הדבר המשמעותי שעשינו הוא ... להצטלם עם איזו טיילת.

חשבנו לסטות לעיר לא רחוקה בשם קורדובה ... מסע בעקבות מרקו שם הוא פגש את הקרקס של פפינו ... או שמא שם הוא חיפש את בלה ... בעצם בלה זה בפינקיו ... טוב, לא משנה !

משם המשכנו בנסיעה קשה, 8 שעות, מעוכים בתוך טרנזיט עד לסנטיאגו Santiago בירת בצ'ילה, ומשם אחרי המתנה של שעה עוד 8 שעות עד לפוקון.

הר הגעש הפעיל ויאריקה שנשקף מרחובה הראשי של פוקון

פוקון Pucon עיירה יפיפייה עם בתים ובקתות מעץ והיא שוכנת למרגלות הר געש מרשים ביופיו וגם פעיל, ויאריקה Viarica שמו.

רצינו לטפס עליו אך הימים היו מעוננים או גשומים, בנתיים יצאנו לטרק בשם "טרק הנמלים" שנמשך 3 ימים.

השם לפי השמועות הוא בגלל מקרה של ישראלים שטיילו שם, התברברו ונתקעו ללא מזון ואכלו נמלים ... מה שלא מובן לי בסיפור האינפנטילי הזה, דבר ראשון, איך אפשר להתברבר ברמות שנתקעים בסוף בלי אוכל ... זה לא כזה ניווט מסובך, ואומר את זה ג'ובניק מפיקוד העודף !!!. שנית, גם אם אין אוכל, למה נמלים ... יש שם דברים יותר טובים לאכול !!!

הטרק היה יפה, הרבה לגונות, הרים ירוקים והולכים בתוך יער ירוק ויפה או על כרי דשא ענקיים בהם רועים להנאתם פרות, כבשים וסוסים.

ששבנו פגשנו שני חברים, גברי ומרגנית שהיו בדרכם עם רכב שכור לברילוצ'ה Bariloche שבארגנטינה. מכיוון שהימים הבאים גם אמורים להיות מעוננים ואין מצב לטפס על הר הגעש ויאריקה Viarica , הצטרפנו אליהם, ואני תקווה לשוב לשם מאוחר יותר ולטפס על ההר !

כמובן שבמעבר בין ארגנטינה לצ'ילה שוב דבר לא יכול לעבור חלק והפקיד החתים כניסה במקום יציאה אבל אחרי מה שעברנו אנחנו ערניים.

כרגע אני בברילוצ'ה איזור האגמים המדהים ביופיו, ואני לא נוטה להשתמש הרבה במילה "מדהים" ... אבל... אין ברירה !

על איזור האגמים מקווה במייל הבא ... הינה תמונה קטנה מתצפית בברילוצ'ה ... רק בשביל לעורר את התאבון ...

שלכם מברילוצ'ה, ארגנטינה

ערן