אתרי טיפוס בניו זילנד

הקדמה לטיפוס

  
ככלל, רוב הטיפוס בניו זילנד מרוכז באי הדרומי, אבל גם בצפוני ישנם מספר מקומות לטיפוס.

  
אני אפרט רק על מקומות בהם טיפסתי בעצמי. למידע על מקומות נוספים אפשר להכנס לאתר www.climb.co.nz. כמו כן באתר אפשר למצוא גם פירוט נוסף על מז"א כללי באזור, מספר מסלולים ודרכי הגעה והוא מאוד נח לשימוש. מומלץ לבקר בכל מקרה.

  
כשהייתי בניו זילנד, אני והשותף שלי טיפסנו רק בהובלה. למרות זאת, ישנם המון מקומות לטיפוס טבעי. במידה ואתם מטפסים Top-Rope, קחו בחשבון שבהרבה מהמקומות אין בהכרח דרכי גישה נוחות אל מעל הצוק או למקומות עגינה מעל המסלולים כמו בגלבוע, בכרמל, בשילת או במקומות נוספים בארץ.

הסלע בניו זילנד הוא בעיקר סלע גיר וממש כיף לטפס עליו. אמנם במקומות הפחות מטופסים הקיר מתמלא באבק ובשיחים ואז פחות נעים לטפס, אבל במקומות הגדולים הטיפוס אדיר.

  
אם עוד לא הגעתם לניו זילנד, קחו בחשבון שמזג-האויר שם מעט הפכפך. אם אתם באים לטיול של טיפוס, אתם עלולים להתקל בלא מעט ימי גשם, בעיקר באזור החוף המערבי של האי הצפוני (אזור נלסון, שבו paynes ford, פחות גשום). הטמפרטורה בניו זילנד נוחה לטיפוס באופן כללי. בקיץ שלהם (דצמבר-פברואר) מזג האוי די נח והימים ארוכים מאוד (שקיעות עלולות להגיע לשעה 22:00) מה שמאפשר ימי טיפוס ארוכים.

  
המלצה חמה שיש לי היא לקנות ספר טיפוס. בספר מפורטים המקומות לטיפוס, דרכי הגעה, כולל מפות וסיפורי דרך, פירוט המסלולים כולל תמונות, דרגות קושי ועוד המון פרטים רלוונטיים לגבי האזור המטופס. אנחנו השתמשנו בספר rock delux של האי הדרומי (אני לא ראיתי ספרים של האי הצפוני). במידה ותחליטו להשקיע את רוב זמנכם באזור ספציפי, מומלץ לקנות ספר מקומי עם פירוט יותר נרחב ויותר עדכני כנראה של האזור (הספר שלנו היה בן כמה שנים, אבל עדין די מדויק). אם אתם מטיילים ומטפסים כמה ימים בכל אתר הספר הכללי יספיק בהחלט.

  
הבילוט מצוין בד"כ, וגם בתחום הזה הספר מכסה טוב: מפרט את אורך המסלול, מספר הבולטים והאם יש צורך באבני עיגון. לא כל המסלולים מבולטים לכל אורכם, חלקם חצי טבעיים ובחלקם פשוט יש מרווח גדול בין הבולטים. אם אתם רואים מסלול של 25 מטרים עם 4 בולטים, או שתביאו אבני עיגון או שתוותרו. כמו כן אתם עלולים להתקל בבולטים מעט ישנים או רופפים, בעיקר באזורים הפחות פופולריים, לכן שימו לב למה אתם מתחברים. אני לא פגשתי בולט שלא סמכתי עליו בעליל, אבל היו כמה רופפים וקירות שלא תחזקו כמה שנים.

   
איני יודע הרבה על רכישת אבני עיגון בניו זילנד. אני מניח שבמרכזי טיפוס גדולים כמו wharepapa באי הצפוני, paynes ford שבאי הדרומי, אוקלנד וקרייסצ'רץ' ניתן לרכוש גם אבני עיגון, אבל אני לא יודע ולכן אני לא ממליץ על מיקום ספציפי. עם זאת, שאר הציוד לטיפוס הובלה כגון רתמות, נעליים, ראנרים, מגנזיום, חבלים, אמצעי חיכוך, רצועות וכו' אפשר למצוא במרכזים שלהלן, ואף בקווינסטאון ובוואנקה.

   
ככלל, הציוד בניו זילנד זול יותר מאשר בארץ. אני לא עשיתי סקר מקיף, אבל בקרייסצ'רץ' וב- paynes ford הציוד יחסית זול, ובוונקה וקווינסטאון היה יחסית יקר. ייתכן שבחנויות מסוימות יהיה ציוד שאין באחרות, קחו בחשבון שיום השכרה של ציוד עולה הרבה ביחס לקניה, ולכן אם אתם מתכננים לטפס יותר מיומיים, עדיף לקנות את הציוד באתר הראשון שתגיעו אליו. יום-יומיים השכרה יעלו יותר מההפרש.

  
הדירוג בניו זילנד שונה מאשר השיטה הצרפתית המוכרת בארץ, ומסלולים מדורגים מסביבות 10-11 (אולי גם קצת פחות), קלים מאוד, ועד ל-31-32 ולפעמים יותר, שהם קירות חלקים עם שיפוע שלילי של 40 מעלות. אני הובלתי מסלולים בסביבות 18-19 שהם בערך +A6.

  
חלק מהמקומות נמצאים בשטח פרטי (חוות). לחוואים אין בעיה עם מטפסים, אבל חשוב להשאיר נקי אחריכם (גם אם זה לא פרטי) ולפעמים אולי מומלץ להתקשר לומר שאתם באים, בעיקר בשביל הנימוס. בספר שהיה לנו צוינו כל הפרטים גם בנוגע לזה.
 

אי צפוני

Wharepapa south

אתר זה נמצא בערך במרכז האי בין te awamutu ו- managkino. במידה וזה לא אומר לכם שום דבר, אז זה טיפה מדרום לכביש המחבר את Rotorua ו-Hamilton. במקום יש חנות ציוד עם כל מה שצריך, אך היא יקרה יותר מאשר החנות ב-paynes ford. עם זאת הבעלים נחמד וייתן לכם מידע על האזור אם תבקשו.

  
כמו כן יש שם אתר קמפינג ואולי גם אכסניה של מטפסים אבל לא ישנו שם, אז אני לא יודע על האוירה במקום. אפשר לצאת שם לטיפוס מודרך, אבל אני לא יודע לפרט על עלויות. בכל מקרה מומלץ לקחת קורס אם אתם חסרי נסיון.
הסלע באזור Wharepapa הוא מהמעניינים שראיתי בניו זילנד. לא טיפסתי בכל האזור, אבל הסלע במסלולים שטיפסתי היה מחורר בחורים עגולים (כמו נעשו עם כף של גלידה). המסלולים לא היו גבוהים מ-17-20 מטר והסלע נח לטיפוס וללא ספק מהנה.

   
הצוקים לא בהכרח קרובים זה לזה, או לישוב עצמו אז כמו כל ניו זילנד עדיף להגיע ברכב.

  
Kinloch

קינלוץ' היא עיירה קטנה על אגם טאופו. היא נמצאת בערך 20 דקות נסיעה מהעיר טאופו. צאו צפונה מטאופו וסעו מערבה מסביב לאגם. בקצה הדרום מזרחי של העיירה, ממש 30 מטר מקו המים יש צוק נמוך עם 8-10 מסלולים נחמדים בדרוג 15-19 בערך. המקום נחמד מאוד ליום אחד ואפשר להשיג פירוט של המסלולים באתר האינטרנט לעיל.

אנחנו ישנו באוהל מתחת לצוק. אמנם העיירה מתחילה 20-30 מטר מהצוק, אבל יש הרבה צמחיה שמפרידה ביניהם, ואם יהיה לכם מזל ותגיעו בעונה, כל אזור הצוק מלא בשיחי פטל. בתיאבון.
אם תחליטו לצאת לשחיית בוקר באגם, שימו לב שאם תגיעו לחוף ותפנו שמאלה יש מדף סלע נהדר לקפיצה, שההגעה אליו בשחיה. מומלץ לתת לילד מקומי לקפוץ קודם אם אתם חוששים, אבל אין בעיה באופן כללי.

מקום נוסף באותו אזור נמצא כשעתיים הליכה על שפת האגם לכיוון מערב. את התיאור הזה קיבלנו ממקומיים שטיפסו לידנו, ולא ניסינו על בשרנו משום שללכת שעתיים עם הציוד נראה לנו הרבה, ולמחרת עשינו צניחה חופשית. עם זאת, אם אתם רציניים, אותם מקומיים אמרו שזה אחלה מקום לטיפוס, עם הרבה יותר מסלולים ואחלה מערה לישון בה. הביאו אוכל והרבה מים ועדיף כמובן להסתכל באינטרנט לפירוט נוסף, משום שהמידע אינו מיד ראשונה.

  
  
אי דרומי

Paynes Ford

פיינס פורד (paynes ford) הוא אחד האתרים הטובים לטיפוס בכל ניו זילנד. האתר נמצא 3 דקות נסיעה דרומה מ- Takaka 15 דקות נסיעה מנקודת ההתחלה הצפונית של הטרק אייבל טזמן שבגולדן ביי.
הכניסה לצוק משולטת, ונמצאת משמאל כשמגיעים מכיוון Takaka אבל קצת קשה לראות אותה מהכביש, אז שימו לב.
צמוד לצוק יש אתר קמפינג שעולה 6 דולר לאדם (7 כולל מקלחת סולרית) או 12 למיטה. באתר זה ישנים רוב המטפסים, וכשאנחנו היינו שם היו גם הרבה לא מטפסים שישנו שם. האוירה במקום הייתה על הכייפאק, וכל ערב היו אנשים יושבים מסביב למדורה, שותים יין ומקשקשים עד אמצע הלילה. מכיוון שהאתר קרוב ל- Takaka היו שם גם כמה אנשים שפשוט נמשכו לאוירה הטובה של האזור, מה שקצת גיוון את האוכלוסיה.

  
גם סוגי המטפסים שם מגוונים, מי שבאו לטפס יומיים, שבועיים, ויותר. גם מבחינת רמת הטיפוס אפשר למצוא כמעט הכל, לכן אם אתם מטפסים לבד, זה יהיה כנראה המקום הטוב ביותר למצוא בו פרטנרים בגלל שכמעט כולם ישנים באתר הקמפינג. רק תבואו ותשאלו אנשים אם אפשר להצטרף (כמובן עדיף למצוא מישהו ברמתכם, ושיהיו לכם לפחות רתמה ונעליים משלכם).

    
חנות הציוד שבפיינס פורד הייתה זולה יחסית, אבל מכיוון שלא אני בדקתי אותה אני לא רוצה להתחייב שתמצאו שם כל דבר שתחפשו, אבל כנראה שאת הציוד הבסיסי תמצאו.
מלבד מקום טוב וקרוב לישון בו, באזור ישנם מספר בורות מים ונחל שאפשר לקפוץ להתרחץ בהם, וגם שם, אם תחפשו טוב יש מקומות נאים לקפוץ מהם למים, שאפילו משלבים טיפוס.

  
הצוק באזור מגוון ברמותיו, אבל הגובה נע בד"כ בין 11-12 מטרים ל-20. ישנם מספר מסלולים בגבהים שונים. יש גם תקרה או שתיים למי שאוהב בולדרינג, אבל לא מומלץ לבוא במיוחד בשביל זה. מי שבא לבלדר, מומלץ לו לבלות את רוב זמנו בקסטל היל. הדירוג באזור מגוון אף הוא, וכמעט כל אחד יוכל למצוא שם מסלולים מתאימים לרמתו לפחות למספר ימי טיפוס. הצוק נמתח מהכביש, ולחלק מהמסלולים צריך ללכת כ-10 דקות על דרך עפר, ואז לטפס טיפה ביער עד לצוק עצמו.

   
בנוסף, יש אתר נוסף על צוק מול הים כ-5 דקות נסיעה. יש בו פחות מסלולים מהצוק הקרוב, ולא טיפסתי בו, אבל הבנתי שהוא לא פחות טוב מהראשון ויש בו נוף לים בניגוד לראשון, בו רוב המסלולים צופים בעצים הסמוכים (למרות שאם תמצאו מסלולים גבוהים, הנוף מעל העצים שווה את הטיפוס). 

  
Castle Hill

  
קסטל היל הוא המקום המושלם למי שאוהב בולדרינג. המקום פשוט מוצף בולדרים צמודים אחד לשני, כך שלא צריך ללכת רחוק, יש בו נוף יפהפה ויש אתר קמפינג של הדוק 5 דקות נסיעה לכיוון ארתור פס חינם, אין כסף.
האתר נמצא 10-15 דקות נסיעה מערבה מארתור פס (לכיוון קרייסצ'רץ') מצד ימין, והוא משולט בשלט של הדוק (DOC). קשה לפספס את הגבעה המבולדרת. אם אתם מתכננים להישאר שם יותר מיום אחד ואתם באים מקרייסצ'רץ', הביאו אתכם אוכל למשך הזמן. ארתור פס אמנם קרוב, אבל יקר בהרבה לקניות.

  
אתר הקמפינג של הדוק הוא די בסיסי. יש בו מחסה להכנת אוכל וברז של מי גשמים, ואפשר למלא את המים מפלג שעובר ממש באתר הקמפינג. בקסטל היל אין מים, לכן הביאו איתכם. כשאנחנו ישנו שם, ישנו שם עוד מספר מטפסים, אבל לא הייתה הכמות והאווירה של פיינס פורד (אבל זה לא מחייב כלום לתקופה שאתם תגיעו בה). מול קסטל היל, בצד השני של הכביש וטיפה לכיוון  ארתור פס יש אזור נוסף, אבל בו לא טיפסנו. למיטב הבנתי גם הוא מצוין.

   
המסלולים בקסטל היל נעים בכללי מ- 0V ועד סביבות ה-8V. אבל זה לא אומר שהמסלולים הקלים מרוכזים באזור מסוים והקשים יותר בכיוון אחר, ואם אתם מטפסים מתחילים ייתכן שתיאלצו לנדוד קצת אחרי המסלולים המתאימים לכם.
אם אינכם מבלדרים, הדרגות הנמוכות לא מעידות בהכרח על מסלולים קלים. אני טיפסתי 0V-1V ולעיתים מסלולים מסוימים של 2V. מומלץ להגיע לבלדר עם רקע בסיסי בטיפוס. עם זאת, גם אם אתם ממש מתחילים אפשר למצוא מסלולים קלים לטיפוס. הם פשוט לא מדורגים ולא יופיעו בספר.

  
Wanaka

באזור וואנקה ישנם עשרות ואולי מאות של מסלולים לטיפוס. האזור שאנחנו טיפסנו בו נמצא בערך רבע שעה נסיעה לכיוון מערב, בתחילתו של ה-Matukituki valley.

  
הצוקים באזור זה עלולים להיות קצת רחוקים מהכביש, אבל הטיפוס שווה את המאמץ ומרוב המסלולים נשקף נוף יפה. בניגוד לפיינס פורד, הצוקים מפוזרים בכל האזור ולא צמודים זה לזה, ולכן אם אתם שואפים לטפס יום שלם בדירוג ספציפי אולי תיאלצו לקפל את הציוד ולעבור מקום. הסלע בוואנקה הוא ממש טוב לטיפוס.

  
הדירוג באזור מגוון וכמוהו גם גובה המסלולים ואם תקנו את הספר של אזור וואנקה (או תתחברו למישהו שקנה אותו) תתוודעו להרבה מסלולים שלא מפורטים במדריך הכללי.
בנוסף למסלולים הרגילים, אפשר למצוא באזור וואנקה גם מספר מולטי-פיצ'ים, אמנם לא רבים, אבל לדעתי זה הופך את הטיפוס ליותר מעניין.

   
מולטי פיץ' הוא טיפוס בשלבים, כאשר אחד מהמטפסים מטפס עד לנקודת עגינה (יותר מבולט בודד, כדי להתאבטח ל-200%, לרוב עם שרשראות). כאשר הוא עוגן עצמו לקיר הוא בונה עמדת אבטחה לבן הזוג השני ומאבטח אותו מלמעלה.
אם הרקע שלכם בטיפוס אינו רב ואין לכם רקע קודם בחבלים, עדיף שאת המולטי-פיץ' הראשון תעשו עם מישהו מיומן יותר. גם אם יש לכם רקע בחבלים, אל תצאו מנקודת הנחה שזה אותו דבר, השקיעו קצת מחשבה ותכננו איך אתם עוגנים עצמכם לקיר, מה עליכם לקחת אתכם (עוד אמצעי חיכוך למשל), איך תאבטחו את שותפכם לאמצע הקיר ומשם לפיץ' הבא.

  
Queenstown

מסביב לקווינסטאון יש המון מקומות לטיפוס. הם לא קרובים אחד לשני והמרחק מהכביש עלול להיות גדול בחלק לא קטן מהמקרים. לא טיפסתי שם בהרבה מקומות, אבל כדאי לשים לב למצב הבילוט והצוק, שכן יצא לי לטפס שם על צוק מתפורר עם סלע לא מהנה לטיפוס ובילוט לא מתוחזק.

  
עם זאת, אם תחליטו ש- 40-60 דקות של עליה שווים לכם יום טיפוס, אני בהחלט ממליץ על ווי קריק (wye creek).
האתר נמצא בערך 20-30 דקות נסיעה דרומה מקווינסטאון לכיוון טה-אנאו משמאל לכביש. יש שלט DOC קצת חבוי ושער שצריך לפתוח ולסגור אחריכם. יש אפילו חניה ואם תבואו עם רכב 4*4 (או שכור) תחסכו לכם עוד 10-15 דקות עליה.

   
במידה ותרצו לישון בקרבת מקום, יש חוף ממש יפה ליד היציאה מהאתר ויש שם אפילו נחל שזורם לאגם. אם אפשר לשתות ממנו זה לשיקולכם. אנחנו שתינו אם אני זוכר נכון.
אם חשוב לכם גם המסביב, אז זה ללא ספק אחד המקומות היפים לטיפוס, והכי יפה שאני טיפסתי בו. בסוף הצוק יש תקרה גדולה ויפה עם רקע של הרים (מושלגים בעיתוי מתאים) ואגם יפהפה.

  
באזור יש יותר מצוק אחד, והם פונים לכיוונים שונים, אז אפשר גם לזוז בהתאם לשמש (אם כי המעבר דורש הליכה של כמה דקות טובות).
רוב המסלולים באזור הצוק הראשי הם בגובה 25-30 מטרים, יותר מכל מקום שאני טיפסתי בניו זילנד, מה שאומר שחבל קצר לא מספיק, שהטיפוס קצת יותר מפמפם, ושיכול להיות שתעשו פחות מסלולים באותו מטרז'.
באזור הקיר הראשי המסלולים מתחילים באזור ה-16-17, מתחתיו יש גם קיר קטן יותר עם מסלולים קלים יותר, אבל לא הרבה. באזור הרחוק יותר לא יצא לי לטפס, אבל גם הוא מפורט בספר ההדרכה.
הסלע שם נחמד לעבודה, יש כמה מסלולי ארט' (טיפוס על פינה חיצונית של 2 קירות) וכמה מסלולים טכניים שמשלבים טיפוס עם תקרות.

Hanging rock

האנגינג רוק נמצא באזור טימארו מדרום לקרייסצ'רץ'. יש לפנות מערבה לכיוון הר קוק טיפה צפונה מטימארו ולנסוע לכיוון פלזנט פוינט (Pleasant Point). האתר נמצא מצפון לפלזנט פוינט בשטח חוה פרטית, לכן שימו לב שאינכם משאירים לכלוך וכבדו את המקום.

   
זה לא אתר הטיפוס הכי טוב בניו זילנד. הוא מעט קטן, אך יכול לספק לפחות יומיים של טיפוס, תלוי בדירוג שלכם, והוא נמצא מעל עמק יפה עם נחל שעובר בתחתיתו (מזכיר את שילת?)
באזור יש כמה עשרות מסלולי טיפוס והצוקים נמתחים בשורה אחת, כך שהם לא רחוקים אחד מהשני. רוב המסלולים בגבהים של עד 15 מטרים, אבל יש גם קצת יותר גבוהים. הדירוג מגוון.

   
הצוק הזה לא הכי מתוייר, אבל אם תבואו בסופ"ש או חגים בטח תמצאו כמה מקומיים מהאזור.

  
מקומות נוספים

המקומות שציינתי הם המקומות הטובים בהם טיפסתי ושלדעתי שווה לבקר בהם. כמובן ניו זילנד מלאה בעשרות אתרי טיפוס, רובם עוד לא מבולטים ומתאימים רק לטיפוס טבעי. אתרים מפוזרים בכל ניו זילנד מהצפון ועד הדרום (טיפסתי באתר נוסף ליד אינוורקרגיל שנמצא באזור יפה, אבל מצומצם מאוד. הבולטים היו במצב קשה, ובאזור הייתה רוח שממש הקשתה על הטיפוס).

  
במידה ואתם מטפסים טבעי יש המון מקומות לטפס בחצי האי בנקס (אזור קרייסצ'רץ') ובחצי האי אוטגו (אזור דנידין). כמובן שהכל מפורט בספר ובאתר האינטרנט שלעיל.   

   
אם התמזל מזלכם בימים קשים אלו וזכיתם בויזה לאוסטרליה, יש ליד סידני המון מסלולי טיפוס מבולטים באזור ה-Blue Mountains. סביב מלבורן יש היצע עצום של אתרי טיפוס טבעיים. לא הייתי באוסטרליה, לכן אני לא רוצה לפרט עליהם, אבל אני בטוח שאם תהיו באוסטרליה תוכלו לברר. באתר האינטרנט יש גם מידע על אוסטרליה.

    
 לסיכום, ניו זילנד אולי אינה היעד מספר אחת לטיפוס בעולם (פגשתי על הפיסגה של ג'אבל רם בירדן 2 אוסטרלים מאושרים שבאו עד לשם), אבל אם אתם כבר נוסעים לשם ואוהבים לטפס, היא ללא ספק שווה חלק מזמנכם. חלק מאתרי הטיפוס יפהפיים ואפשר לתת קצת מנוחה לרגליים בין הטרקים וגם לתת לידיים לעבוד. חוץ מזה, שאם אתם באים לפה ישר מהארץ, אז אין מה להשוות.

   
בניו זילנד יש אין ספור מקומות לטיפוס ואני בטוח שגם אם אתם מתחילים וגם אם מתקדמים, תוכלו למצוא מקומות להיתקע בהם גם לשבוע. אז תהנו.