הגעתי לסידני שבאוסטרליה בטיסה של שלוש וחצי שעות מאוקלנד יחד עם עידו וגיא שהיו במקרה בטיסה שלי.
סידני עיר ענקית, ארבעה מליון תושבים, מרכז העיר מכיל גורדי שחקים רבים ובניינים יפים.
השתכנו במרכז בעיר באכסנייה של ה YHA שם פגשנו את אסף שטס יום לפנינו. ויום לאחר שהגענו הצטרף אלינו אור, חבר של גיא ועידו קצין שקיבל פס לחודש....מהצבא לא מהחברה....
טיילנו ברחבי העיר, בקרנו בבית האופרה המפורסם של סידני, אותו מבנה שבכל שנה אזרחית חדשה מראים אותו על רקע של זיקוקים והמוני אוסטרלים המקבלים ראשונים את השנה החדשה. בטלוויזיה זה נראה מרשים, יפה ומיוחד. כשעמדתי במציאות מולו לקח לי דקה להגדיר מה אני חושב על המבנה הזה, והוא: שונה. זהו ! אני חושב שהמבנה הזה שונה, הוא לא יפה וגם לא מיוחד פשוט שונה אפילו קצת מכוער. בטלוויזיה לא רואים אבל זה בעצם מבנה שרובו בטון אפור כמו של חניונים והגגות המשלושים משהוא לבנים.... זהו !
גשר הרבור Harbour bridge
בית האופרה ... לא נראה לכם כמו חניון גדול ?!
מה שבטוח שאיזור בית האופרה של סידני יפיפה, מפרץ גדול, גשר הרבור Harbour tonel גשר ענק ומרשים (הרבה יותר מהבית האופרה שמולו), לקחנו שייט הכולל רכבל שהביא אותנו לגן החיות של סידני. גן חיות יפה ומעניין.במרכז העיר עלינו ל sky tower מגדל המתנשא לגובה של 260 מטר ויש ממנו תצפית נהדרת על סידני, המפרצים והנהרות שחוצים אותה.
תצפית מהסקי-טאוור, 260 מטר גובה
לאחר יומיים עברנו לשכונה בסידני ששוכנת על הים בשם בונדאי Bundi beach.זהו איזור שיש בו קהילה יהודית גדולה ויש בו בית חב"ד שארגן ליל סדר למטיילים הישראלים ושאר יהודים שאין להם איפה לחגוג את הסדר.
הסדר היה יפה ונעים, הרב אלון העביר אותו בטוב טעם, מצד אחד קראנו את כל ההגדה, שרנו שירים ואכלנו אוכל משביע ומצד שני זה לא נמרח יותר מדי ושיר הסיום של "בשנה הבא בירושלים" בוצע על ידי מרבית האורחים.
בבונדאי אסף ואני עשינו את המהלך הראשון בדרך לגולשים מקצועיים ורכשנו כל אחד לעצמו חליפת גלישה. סידני בימים אילו סגרירית וכל יום מתעוררים ליום אפור עם גשם בשעות הבוקר. אך זה לא הפריע לנו לקחת גלשן, או יותר נכון חסקה, ולרדת לחוף ולגלוש.
אחרי חמישה ימים נמאס לנו מהימים האפורים ויומיים אחרי הסדר קנינו סטוק של חבילות מצות ונסענו ברכבת לקטומבה להרים הכחולים. הגענו לשם עם בגדים קצרים וקבלנו בום לרגליים. היה גשום, ערפילי וקפוא. אומנם סידני גשומה אבל לא קר ואילו במרחק של שעתיים נסיעה הטמפרטורות צונחות ל 12 מעלות. עוד באותו היום הלכנו לתצפית על עמק מיוער שבסופו הרים עם ראשים שטוחים וצפינו בשלושת האחיות Three sister שהם שלושה עמודים סלע שמזדקרים בתחילת העמק.
"שלוש האחיות" ברקע
למחרת בבוקר ביטלנו את תוכניתנו לעשות טרקים באיזור כיוון שהיה ערפילי והראות היה למרחק של לא יותר מ 100 מטר, גם הגשם והקור לא הוסיפו ובהחלטה של רגע החלטנו לשוב לסידני.
למחרת הזמנו דרך סוכנות פיטרפן פס לאוטובוס על קו החוף המזרחי מסידני לקירנס למעלה מ 2500 ק"מ. אפשר לעצור בכל עיר בדרך ומתי שרוצים לעלות על האוטובוס הבא שממשיך צפונה. כמו כן סגרנו על אטרקציות בדרך כגון טיול ג'יפים בפרייסר איילנד fraser island, הפלגה של ה whitsundays וספארי צלילות בברייר ריף.
כבר באותו היום "נמלטנו" צפונה בצפייה למזג אוויר טוב יותר, היעד היה ניו-קסל Newcastle עיר רגילה שיש לה חופים יותר רגילים וגם שם היה גשום מאוד. טיילנו ברחבי העיר, קצת לאורך החופים וברחובות העיר שהיו די רגילים.
הגשמים החזקים לא הפריעו לאסף ולי ללבוש את חליפות הגלישה לשכור שוב "חסקה" או כמו שקוראים לזה גלשן ארוך long surf board ולצעוד בגשם זלעפות במשך רבע שעה עד לחוף בו היו גלים עצבניים. אבל מה לעשות... כבר הגענו עד לכאן, מה ? לא נגלוש ? אז נכנסנו ובמשך כשעתיים בגשם שוטף וגלים גבוהים התאמנו והיה ממש כייף. כשעמדת המצילים נסגרה ורוב הגולשים כבר יצאו, יצאנו גם אנחנו, אני לא מוכן להשאר אחרון בים.... אתם יודעים, זה אוסטרליה, יש כאן כרישים ומדי פעם איזה גולש נטרף או ננשך כך שאני לא מוכן להיות בים בלי שיש לפני איזה עשרה גולשים לפחות שיספגו ראשונים את המתקפה... התאמת שגם באחד מנסיונות הגלישה שלי עקמתי את הרגל ומהכאב צעקתי, אסף בא לראות מה קרה אבל הגלשן שלו הגיע אליי ראשון יחד עם גל מלא קצף לבן ונכנס לי בין המצח לאף וכמעט שהעסק הזה נגמר רע.
למחרת המשכנו עוד צפונה בחיפוש אחר השמש הנכספת, ואכן בקופס-הרבור Coffs harbour מצאנו אותה. שמיים בהירים ושמש נעימה. חוף היה ממוקם מרחק 7 דקות הליכה, ושוב אותה רוטינה, משכירים גלשן והולכים לחוף לתפוס גלים. לייתר בטחון עידו, גיא ואוהד לקחו איתם בוגי.
קופס הרבור עיר משעממת והחופים די רגילים כמו שיש לנו בארץ כך שאחרי יומיים שוב עלינו על אוטובוס והמשנו לעיירת הגולשים ביירון ביי Bayron bay. סוף סוף חופים יפים ועיירה שיש בה אווירה של חופש, ים וכייף. לקחנו אופניים ורכבנו למגדלור הסמוך שממנו נשקף נוף יפה על החופים והמפרצים שמסביב ראינו גם להקת דולפינים. הלכנו ביום לים סתם לשחות או לגלוש, בערבים הלכנו למועדון בו כל ערב יש משהוא אחר.... כן כן ... גם תחרות פטאטית של חולצה רטובה, ושמחתי לראות שעדיין ישראליות לא משתתפות בדבר המטופש הזה.
גיא ואני ברקע של המגדלור סמוך לביירון
ביום השני שלי בביירון עשיתי את הצעד השני בדרך להיותי גולש מקצועי ורכשתי מישראלי שחיי בביירון שנתיים גלשן קצר 6.2. סוף סוף כשאלך לחוף לא אצטרך להיסחב עם החסקה ששוקל טונה וחצי אלא יש לי עכשיו גלשן שאין לו משקל. איך בדיוק אני הולך לגלוש על גלשן כל כך קטן, את הדאגה הזו השארתי לאחר כך.באכסנייה פגשתי בחור אוסטרלי יהודי בשם פיטר והלכתי לגלוש איתו. כשאנחנו במים מחכים לגל טוב מצא הלה זמן לספר לי שחבר שלו נטרף בביירון ע"י כריש לפני חודש.... והוא מת .... וזה היה בחוף שנמצא כמה מאות מטרים מאיתנו .... ממש תודה פיטר, עכשיו אני רגוע. פשוט התקדמתי לעבר החוף וספרתי שיש לפחות 20 גולשים לפני, עכשיו נראה את הכריש מגיע !
באחד הימים היה תחרות גלשנים ארוכים באחד מחופי העיירה, נסענו עם האופניים לצפות ולא ממש התרשמנו. אחרי 4 ימים בבירון עלינו שוב על האוטובוס של חברת greyhound ושמנו פעמנו לעיר סרפר-פרדייס Surfer paradise.
אהבתי את העיר, מצד אחד בניינים גבוהים כולל בניין מגורים בן 70 קומות ומצד שני חופים יפים ובהם גולשים אם על גלשנים או גלשני רוח או קייט בקיצור באמת גן עדן לגולשים. כמובן שמצאתי את עצמי כל יום עולה על מדים לוקח את ה"נשק" ויוצא לגלוש בתקווה לעמוד על הגלשן יותר מ 5 שניות.
בניינים גבוהים, סרפרס-פרדייס
הגלשן שלי, גלשתי עליו שלושה שבועות
מזכיר קצת את חוף ת"א... לא ?
מסרפר-פרדייס יצאנו אור, גיא ואני ללונה פארק גדול בשם Wild dream. לונה פארק עם מתקנים מעניינים. ישר שהגענו לקחנו מפה של המתקנים ופשוט כסינו את כל המתקנים עם מעויין שחור שזה בעצם המתקנים הכי אקסטרימים ומפחידים וזה כולל עמוד שמתנשא לגובה של 120 מטר ושישה אנשים יושבים על ספסל שמתרומם אט אט לראש העמוד שם נהנים מתצפית על כל האיזור מגובה של 120 מטר ובלי הודעה מוקדמת צנחנו למטה. הרגשה שמזכירה קצת באנג'י. מתקן נוסף הקשור לאותו עמוד גבוה הוא מעין מכונית שיושבים בה כתשעה אנשים והיא מאיצה למהירות של כ 160 קמ"ש ותפסת על העמוד לגובה של כ 100 מטר. בקיצור מפחיד אבל כייף.
נפילה מגובה 120 מטר. ושימו לב למכונית...
למחרת נסענו כולנו לפארק מים גדול שסמוך ללונה פארק בשם Wet & wild ... כל דבר כאן הוא wild... היה ממש כייף, מזכיר את ימית 2000 והממדיון רק מתקנים יותר גדולים וגובהים, יותר גיוון והרבה פחות תורים.
היעד הבא אחרי ביירון ביי היה נוסה Noosa, עיירה של עשירים כמובן חוף ים אבל איזור הגלישה מצריך הליכה של שעה עד שמגיעים למקום עם גלים טובים.
אחרי התקופה של ים, גלישה ומסיבות הגיע הזמן קצת לחזור לטייל ולעשות אטרקציות.נסענו לריינבוי ביטש Rainbow beach משם יוצאים לפרייזר איילנד.
הפרייסר איילנד Fraser island הוא אי סמוך בו יש רצועת חוף ארוכה של קרוב ל 100 ק"מ עליו ניתן לנסוע. ישנם כמה מוקדי עניין של לגונות ואגמים במיוחד אגם מקנזי הידוע במימיו השקופים והזכים.
מה שיותר מיוחד בטיול הזה ובעצם הופך אותו מעוד טיול תיירותי לטיול חוויתי יותר הוא שמתאגדים 11 אנשים בג'יפ לנד קוזר 4 על 4 עליו יש ציוד קמפינג ואוכל לשלושה ימים. וחברי הקבוצה נוהגים ואנחנו מחליטים איפה ומתי לעצור והיכן להקים את האוהלים ללילה.
היינו שישה ישראלים (אסף, גיא, עידו, אור, אוהד ואני) והצטרפו אלינו חמש בנות אירופאיות: קים מהולנד, היילי מאנגליה, קיקי מגרמניה, אנטוניה מגרמניה ודנין משוויץ. הייתה כימיה בנינו וממש הסתדנו. ביום הראשון השקמנו קום ב 6 בבוקר, קבלנו הדרכה והסברים על הג'יפ ועל המסלול, עשינו ספירת מלאי של כל הציוד שניתן לנו ויצאנו לדרך.
בתפקיד הנהג
בתפקיד המחלץ ....
תמונה קבוצתית
נסענו כ 20 דקות עד לחוף משם לקחנו מעבורת של רבע שעה לאי ומשם התחילה נסיעת השטח.נסענו על חוף הים ובתוך האי בדרכי עפר בתוך יערות גשם עד לאגם מקנזי Mackanzi lake בעל מים שקופים ומתוקים. כשהגענו לשם התחיל לרדת גשם ורק אסף אנטוניה ואנוכי נכנסנו לאגם, הייתר נמלטו לג'יפ. לאחר ארוחת צהריים המשכנו חזרה לקו החוף המזרחי של האי ונסענו כ 40 ק"מ עד לשיברי ספינה טרופה שלחופי האי.לקראת חשכה חיפשנו מקום טוב לעשות בו את הלילה. מצאנו סמוך לחוף כרי דשא שם הקמנו את האוהלים והכנו ארוחת ערב, מוזיקה, בירות וסוגי שתייה נוספים הפכו את הערב למעניין ומצחיק.
מצוקים תלולים בפרייסר-איילנד
אגם בצבע ירוק-ביוב ... אגם גובי
בריכות שמפנייה
אגם מקנזי ... הגשם קצת הפריע...
מחרת בבוקר המשכנו עוד 60 ק"מ עד לקטע בו נגמרת הדרך ונחסמת במצוקים, עלינו למצוקים שנישאים מעל הים ובקרנו בבריכות שמפנייה שהם בריכות טבעיות על הים והגלים שמתנפצים על הסלעים יוצרים קצף לבן ששוטף את הבריכות ועל זה השם שמפנייה.לקראת צהריים מהרנו לרדת חזרה דרומה לפני שהגאות תחסום את דרכינו. את הלילה העברנו בתנאי שטח בשטח של קרי דשא סמוך לחוף, כן .... לילה שלא יישכח במהרה ע"י כל חברי הקבוצה :)למחרת חזרנו על החוף חזרה ובדרך עצרנו ועשינו מסלול של 40 דקות לאגם גובי, אגם בצבע ירוק ובצידיו יש דיונות חול גדולות.
לקראת אחת בצהריים חזרנו חזרה לנקודה בה ירדנו מהמעבורת ועלינו על המעבורת חזרה ליבשה. אחרי בדיקת הרכב וההזדקות עליו ועל הציוד שבנו ל Rainbow beach עייפים ומרוצים.הפרייסר איילנד הוא טיול נחמד, הרבה נסיעת שטח בחול ים וחול טובעני, האי עצמו למעט אגם מקנזי לא ממש מרשים. אבל השילוב של חבר'ה טובים ומעניינים, ג'יפ והקמפינג הפכו את הטיול לכייף גדול.
למחרת נפרדתי מכולם שהמשכו ל Heavy bay שם חיכה להם שלושה ימים על ספינת מסיבות, ה whitsundays. אני ויתרתי על העניין והמשכתי בנסיעה של 30 שעות (כן כן ... זה קשה ... אני לא עולה על אוטובוס לפחות לשנה הקרובה) לנקודה הצפונית שאגיע אליה בטיול העיר קיירנס Cairns.
מקיירנס יוצאות ספינות לברייר ריף, ריפים מדהימים הממוקמים כשעה וחצי הפלגה מקיירנס.
לקחתי ספארי צלילות של שלושה ימים על ספינה בשם OceanQuest בעלות של 530 דולר אוסטרלי.
הדיל כולל לינה בספינה בחדר זוגי שהיה ממש נוח ומרווח, עם מקלחת ושירותים צמודים, שלוש ארוחות ביום ועוד ארוחונת קלילה בערב לאחר הצלילת לילה, והדבר הכי חושב שלשמו התכנסנו על הספינה והוא סידרה של 12 צלילות + 2 צלילות לילה.
כל יום משקימים ב 5:50 בבוקר, צלילה ראשונה ב 6:30 בדיוק עם הזריחה, לאחר מכן ב ב 7:30 ארוחת בוקר וב 9 שוב צלילה ואחר כך ב 11. ב 12:30 ארוחת צהריים ומנוחה עד 3 בצהריים ואז יורדים לצלילה נוספת ב 6:30 ארוחת ערב וב 7:30 בערב צלילת לילה (מחשיך בסביבות 6 בערב) ב 8:30 בערב יש קינוח הכולל פירות, גלידה ויוגורט.בערבים ובזמן הפנוי שיש במהלך היום אפשר סתם לשנרקל או לשבת לקרוא ספר או לשמוע מוזיקה במרפסת שמש ענקית שיש בחלק האחורי של הספינה. בקומה השלישית יש סלון גדול עם ספות וטלוויזיה 42 אינץ ואפשר לראות סרטים, אבל לא לשם זה התכנסנו על הספינה ....
הסלון בקומה השלישית, היה גם פלזמה
מרפסת שמש גדולה בחלק האחורי
אני, פלוריאן האוסטרי, לימור ומייקל מקנדה
הספינה זזה כל יום פעמיים שלוש בין ריפים שונים ומשנה מיקום ביחס לריף.צללתי ביום הראשון עם בחור אוסטרי נחמד בשם פלוריאן ובחורה מפיגי' ומהיום השני התחלפה הפיגי'ת בישראלית בשם לימור (לא היה צורך לצלול עם מדריך אלא פשוט בוחרים צולל אחר לצלול איתו). הצלילות היו מדהימות... ואני לא מרבה להגיד מדהים אבל זה היה מ.ד.ה.י.ם !!!כל כך הרבה חיים מתחת למים, קורלים מקסימים בשפע צבעים. כל כך הרבה דגים מסוגים, גדלים ובצבעים מגוונים. בכל צלילה רואים משהוא מיוחד: כרישים, צבי ים גדולים, חתולי ים ועוד.
השיא היה בצלילת הלילה ביום השני כאשר עשינו בריפינג Briefing (הסבר קצר לפני הירדיה לצלילה) בא אחד המדריכים של הספינה וקרא לנו להגיע לירכיתי הספינה, המקום ממנו אנחנו קופצים למים לצלילה. בים, סמוך לספינה הסתובבו כעשרה כרישים בגדלים של כשתי מטר. זה היה מפחיד וחשבתי מיד שהמדיכים יבטלו את הצלילה אבל הם היה בהתלהבות והאיצו בנו ללבוש מהר את הציוד ולקפוץ למים.
בצלילות הקודמות בד"כ הייתי הראשון שקופץ למים. הפעם המתנתי שאחד הצוללים האחרים יקפוץ, ולאחר שראיתי שעברה חצי דקה והוא לא נטרף ע"י הכרישים אלא הם חגים סביבו, קפצתי גם אני. ושוב .... היה מדהים !!! לצלול כל כך קרוב לכרישים גדולים, ובכלל צלילת לילה זה דבר כייף, והצבעים שרואים מתחת לפנס הם צבעים חזקים יותר ועשירים יותר.
לפנות בוקר היה גמר ליגות האלופות, ואנו נקרענו בין צ'לסי בגלל אברהם גרנט לבן מנצ'סטר בגלל היילי שהיא ממנצ'סטר.למחרת עידו ואני נפרדנו שוב מכולם ולקחנו טיסה חזרה לסידני. אור טס יומיים לפני כן למלבורן משם הוא יטוס לארץ חזרה למדים ולצבא ... לא נורא אור... העיקר הבריאות :)
גיא ואסף נשארו לשישה ימי קורס צלילה בקיירנס. ואוהד בהמלצתי יצא לספרי צלילות ב OceanQuest.
עידו ואני בסידני ממתינים לטיסה לבנקוק (אני ביום שני לפנות בבוקר והוא ביום שלישי בערב), בן דוד שלו שגר באוסטרליה אסף אותנו ברכב שלו אתמול ולקח אותנו למקומות החמים של האוסטרלים בסידני, וכדי לכסות את העלויות עברנו דרך הקזינו שם הרווחתי 66 דולר.
היום נסענו עידו ואני כשעה וחצי דרומית לסידני לצניחה חופשית. עידו לאחר לבטים לא קלים החליט לעשות sky diving מ 14 אלף רגל, נפילה של 50 שניות. הקפיצה עברה בשלום ועידו היה מאושר על ההחלטה.
לסיכום:
מסידני Sydney לקיירנס Cairns על הצד המזרחי מפרידים 2400 ק"מ של חופים. עצרנו בלפחות עשרה מקומות בדרך, חלקם מקומות מיותרים לחלוטין, עם חוף רגיל ולפעמים פחות יפה מהחופים שבארצינו הקדושה כמו בניוקסל newcastle וקופס-הרבור Coffs harbour.
חלק מהמקומות היו יפים כגון סרפר-פרדייס Surfers paradise, ביירון ביי Bayron bay ונוסה Noosa. או שהיו חופים יפים או שהעיר יפה או שיש אווירה טובה של חופש ומסיבות.כאחד שמיצא את המסיבות איי שם בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת קצת לאחר הצבא, אוסטרליה לא ממש עשתה לי את זה כיוון שרבים מתלהבים מהמסיבות, המועדונים וחיי הלילה של חלק מהמקומות. אבל בתור גולש מתחיל, וזמנית בעל גלשן 6.2 החיפוש אחרי גלים והיותינו תמיד על חופי ים גרם לי עניין רב.מבחינתי הדברים הכי מעניינים שעשיתי בכל החודש וחצי כמעט באוסטרליה היה הפרייסר-איילנד Fraser island, והספארי צלילות בריף אל מול קיירנס. כל הייתר היו דברים נחמדים וכייפים אבל לא מיוחדים או שלא ניתן לעשותם במקומות אחרים.
אומנם לא הגעתי לחוף המערבי שגם הוא בעיקר חופים, לא הייתי במלבורן וה-Road ocean (שבעתי מערים גדולות), את המדבר ואת הסלע האדום לא ראיתי (מדבר לא עושה לי את זה אלא אם זה מדבר מלח...הסלאר....) ובייערות הגשם ובנהרות עם תנינים לא שיכשכתי (עשיתי את זה בבוליביה ב 15% מהמחיר שרוצים באוסטרליה).התאמת שיצא לי לראות עם גיא ואור בלונה פארק סרט בן 40 דקות על מה שמציעה אוסטרליה. הסרט הוקרן במסך ענק והוא היה בטכנולגית תלת המימד IMAX וזה נותן לך הרגשה שאתה ממש שם ורואה את הנופים שאוסטרליה מציעה. שיצאנו מהסרט וגיא שאל אותי מה אני חושב, עניתי בקצרה: "IMAX.... טכנולוגיה מעניינת..." (תסיקו את המסקנות...)
המרחקים ממקום למקום לעיתים מדכאים, ולעיתים קרובות נדרש לנסוע עשרות שעות להגיע למקומות. כל כך שונה מניו זילנד בה כל אטרקציה או מקום מעניין נמצא במרחק של חצי שעה עד שעתיים מהמיקום הקודם.
ועכשיו לסיכום הסופי, נהניתי באוסטרליה במיוחד בגלל שותפיי לטיול. תודה לעידו, גיא, אור, אסף ואוהד ... וכן לרבים אחרים שפגשתי בדרך.
להתראות אוסטרליה ולדולר העצבני שלה, ושלום תאילנד וכולי צפייה איך יהיה להתחיל לשלם בבאטים ....
מגוון מלונות עצום במחיר לכל כיס.
דואגים לביטוח מקסימלי בשבילך.
טיולים מכל סוג: משפחות, עומק תרבותי, אתגרי ועוד
כל סוגי הרכב, לכל סוגי הטיולים ובמחירים נמוכים.
מסלולים באוסטרליה
